בפרשתינו מחפש יוסף את אחיו במצוות אביו, ומספרת התורה שהוא מצא את המלאך גבריאל, ושאלו יוסף איפה נמצאים אחי הגדולים, 'וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן'.

ורש"י הקדוש מביא את פירוש חכמינו זכרונם לברכה, שמפרשים המילה 'דותינה' שהם מבקשים עצות ומחשבות איך להמית את יוסף.

שואל רבינו האור החיים הקדוש שאלה עצומה, אם כן האיך המשיך יוסף וחיפש אותם, הרי ידע שהוא נמצא בסכנה, ואיך המשיך ללכת???

ומתרץ רבינו הקדוש שהמלאך אמר ליוסף רק את המילים 'שמעתי אומרים נלכה דותינה'. והבין יוסף שאפשר לפרש ב' פירושים. א' – כפשוטו שהלכו לעיר דותן. ב' – שהלכו לבקש נכלי דתות להרוג את יוסף. ויוסף מחמת אהבת ישראל שבו הכריע שהפירוש כפשוטו, ולא רצה לפרש את הפירוש הרע.

ובזה מפרש רבינו הקדוש הפלא ופלא את המשך הפסוק 'וילך יוסף אחר אחיו' שיוסף הלך אחר מצב שעדיין הם 'אחיו', למרות שהבין גם אפשרות, שהם מבקשים לו נכלי דתות.

ומוסיף רבינו הקדוש, שבשכר שעמד יוסף בגודל הניסיון הזה, ודן את אחיו לכף זכות, זכה לגדולה במצרים במידה גדושה.

וזה לשון קודשו: 'ואולי כי באמצעות דבר זה השלים ה' גדישת סאה גדולה וכבוד אשר השיג אחר כך במצרים'.

[אור החיים וישב פרק לז פסוק יז]